פסק-דין בתיק ב"ל 11494-04-11

תביעה זו עניינה תשלום דמי אבטלה לעובדת שהתפטרה מיוזמתה לאחר חופשת הלידה על מנת לטפל בבנה.

רקע  עובדתי

1.         התובעת עבדה כגננת בצהרון אגודת החינוך בני ראם וזאת מחודש 9/08.

2.         ביום 6.1.10 ילדה התובעת בן ועם סיום חופשת הלידה, ביום 14.4.10, התפטרה מעבודתה על מנת לטפל בבנה. בגין התפטרותה זו קיבלה התובעת פיצוי פיטורים.

3.         ביום 10.6.10 הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום דמי אבטלה (נ/1).

            ביום 21.6.10 הודיע הנתבע לתובעת כי תביעתה לתשלום דמי אבטלה אושרה. עם זאת, נשללה זכאותה לדמי אבטלה לתקופה של 90 יום החל מיום 15.4.10 ועד ליום 13.7.10 הואיל והפסיקה לעבוד מרצונה מבלי שהוכח שהיתה הצדקה לכך (נספח ד' לתביעה).

4.         המחלוקת בין הצדדים הינה - האם יש לראות את נסיבות התפטרותה של התובעת "כמוצדקות" לצורך זכאות לדמי אבטלה בעבור 90 הימים שלאחר הפסקת העבודה או שיש לראותה כמי שהתפטרה מעבודתה "ללא הצדקה"?

טענות הצדדים

5.         לטענת התובעת, משהתפטרה על מנת לטפל בבנה ונסיבות אלה הוכרו בהתאם לחוק פיצויי פיטורים התשכ"ג - 1963 כהתפטרות מוצדקת המקנה זכויות כדין מפוטר, יש לראות את נסיבות התפטרותה כמוצדקות גם לעניין הוראות סעיף 166 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - " חוק הביטוח הלאומי"), ולא היה מקום לדחיית תביעתה לדמי אבטלה. עוד טוענת התובעת כי לא הוצעו לה עבודות מתאימות במהלך 90 הימים נשוא המחלוקת ואף לא נטען כי סירבה לעבודה שהוצעה לה.

6.         הנתבע טוען מנגד, כי משהתפטרה התובעת על מנת לטפל בבנה, אף שההתפטרות מקנה זכאות לתשלום פיצויי פיטורים, לא הוכרה זו כסיבה מוצדקת להפסקת עבודה המקנה זכאות לדמי אבטלה. על כן כדין פעל פקיד התביעות עת אישר את תביעת התובעת לדמי אבטלה, אך דחה את התשלום בפועל עד לאחר חלוף תקופת ההמתנה של 90 הימים.

7.         מטעם התובעת העידה היא עצמה ואילו מטעם הנתבע העיד מר מאיר שוקר (להלן - " מר שוקר") אשר שימש כמנהל אגודת החינוך שהעסיקה את התובעת.

המסגרת הנורמטיבית

8.         הוראות סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק") קובעות -

" דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל, אשר השלים את תקופת האכשרה כמוגדר בסעיף 161 ומלאו לו 20 שנים ...".

            "מובטל" הוגדר בסעיף 163 לחוק כמי -

ש" רשום בלשכת שרות התעסוקה כמחוסר עבודה לפי תנאים שקבע השר באישור וועדת העבודה והרווחה, והוא מוכן ומסוגל לעבודה במקצועו או בכל עבודה אחרת המתאימה לו (לשני אלה יקרא להלן - עבודה מתאימה), ולשכת שרות התעסוקה לא הציעה לו עבודה כאמור." (הדגשה שלי - י.א.ש.).

            ואילו הוראות סעיף 166 לחוק קובעות סייגים לזכאות ובהן סעיף (ב) -

" מי שהפסיק את עבודתו מרצונו, בלי שהיתה הצדקה לכך, לא יהיה זכאי לדמי אבטלה בעד 90 הימים הראשונים מיום הפסקת העבודה; השר, באישור וועדת העבודה והרווחה, רשאי לקבוע בתקנות מה ייחשב כהצדקה לעניין סעיף קטן זה."